מעבר למוצקים 

​

​

​

​

המעבר למוצקים מלווה בהתרגשות גדולה. הקטנצ'יק כבר מוכן לעבור מעולם הינקות קדימה וזה מרגש מאוד.

ועם זאת, הרבה אמהות מוצאות עצמן מבולבלות.. מאיפה להתחיל? כמה ומתי? ובכלל, האם התינוק שלי מוכן כבר לעבור למוצקים?

אז הנחיות משרד הבריאות היו קצת מבלבלות.. ב2009 הנחו להציג טעימות כבר בגיל ארבעה חודשים, וב2012 חזרו להנחיות הקודמות שדיברו על גיל שישה חודשים.

וכאן המקום להגיד, שכמו כמעט בכל דבר, יש גם "קומון סנס" הגיון פשוט של אמא. את מכירה את תינוקך יותר מכל טבלה או הנחייה אינטרנטית.

אז איך יודעים? קיימים כמה מדדים נוספים חוץ מההמלצה על הגיל-לדוגמא, האם התינוק התחיל כבר להתיישב בעצמו? או האם החלו כבר לצאת שיניים? ויותר מהכל- האם הוא מביע עניין רב באוכל שאת אוכלת, עד כדי כך שכמעט " בולע אותך" בעיניו?

​

​

​

​

​

​

 

 

אם התשובה לשאלה האחרונה היא- ממש לא.. חכי קצת. גם אם הוא כבר בן חצי שנה. אבל אם הוא בן חמישה חודשים, וממש נראה להוט – אז כנראה שהגיע הזמן.

 

גם כאן יש נקודה ששווה להתעכב עליה. כדי שהילד יביע עניין במוצקים, באוכל המשפחתי, לצורך העניין- כדאי שגם יהיה נוכח בזמן הארוחה המשפחתית. פגשתי מספר אמהות שהתלוננו שהילד לא מוכן לאכול שום דבר, כשלמעשה, הוא לא היה נוכח בשום סיטואציה שבה האוכל  נגיש לו.. כי הוא בלול או תחת ה"אוניברסיטה" כשכולם אוכלים.

מעבר למוצקים הוא דבר טבעי. נסו לדמיין את האם והפעוט בסוואנה או בג'ונגל.. התינוק יונק, וכשמגיע הזמן והוא מוכן לנסות מזונות נוספים על חלב אימו.. הוא פשוט לוקח לאמא את האוכל

קבלו לדוגמא את התמונה הבאה- ארוחת צהריים. על השולחן מאכלים שונים, החל ממרק, ירקות אפויים, תפו"א.. ועד לעוף או קציצות.. או לצמחוניות שבינינו- אפונה או עדשים. קטנצ'יק יושב על אמא ומביע עניין רב באוכל. מעולה! בשלב הטעימות- אפשר לתת קצת אוכל על האצבע ולתת לו לטעום. יש שיביעו עניין ולא יתרגשו , ואחרים- כמעט יורידו לאמא את האצבע בביס הבא.

​

​

​

​

​

​

​

​

אני מציעה את המזון מהשולחן המשפחתי כמזון שבהחלט רלוונטי להתחיל איתו. לי היה קשה להתעסק כל הזמן בלבשל ירק כזה או אחר במיוחד, ואז לזרוק כי הכנתי הרבה מידי וכו' . זה לא צריך להיות עול.

אפשר להציע בשמחה מזון מגוון שכל בני הבית אוכלים, גם אם קצת מתובל ובמרקמים שונים ומעניינים. אפשר לתת לפעוט להחזיק בעצמו קישוא או גזר מבושל קלות- כשהוא במרקם רך. אוכל אצבעות זה כייף מאוד, ובייחוד אם הוא בצלחת של מי שמחזיק אותו

 זכרו, התינוק ממש חווה חלק גדול מהעולם דרך הפה שלו. זוהי תקופה משמעותית ומרגשת של גילוי ועונג.

​

מה שכן חשוב לשים לב אליו, זה בעיקר- ממה להימנע בחודשים הראשונים.

​

קודם כל- כל מה שיכול להיות אלרגני. חלב פרה ניגר (זאת אומרת נוזלי, או שוקו) ממליצים לא לתת לפני גיל שנה, ומוצרי חלב- לא לפני תשעה חודשים. הסיבה היא פשוטה- גוף התינוק האנושי יודע כיצד להשתמש בחלבון של חלב אנושי. לעומת זאת, הפירוק של חלבון פרה מקשה עליו , ומי שסובל מאלרגיה לחלבון פרה- עשוי לסבול מאוד..מכאבי בטן ועד לפריחות על הפנים או באזור החיתול.

​

​

מה עוד עשוי להיות אלרגני? מוצרים המכילים בוטנים, ביצים,ואם ידועה רגישות כלשהי במשפחה, אז גם לשים לב. פירות הדר- אולי יכולים להיות חומציים מידי, אז לשים לב לקקי.אם נהיה בעל ריח חמוץ מאוד וגורם אדמומיות- כדאי לחכות עם זה. פירות טרופיים גם עשויים לחולל אלרגיות בשנה הראשונה- מנגו, נקטרינה וכו..

​

​

​

 

מה עוד? כל מזון מעובד הוא פחות טוב ממזון לא מעובד. זאת אומרת- עדיף שתכיני בעצמך דייסת קווקר או תרסקי בעצמך את התפוח מאשר לתת מחית מוכנה מצנצנת. עדיף פיסות עוף מאשר נקניקיה.. טובה חתיכת בטטה אפויה מאשר ביסקוויט תינוקות.

 

 

 

 

 

 

כל המוצרים המשווקים לתינוקות, כמעט תמיד מכילים סוכר מיותר או גלוטן.. ואלו פשוט לא בריאים ,שלא לומר,מזיקים.

דבר נוסף- דבש.

יש להימנע לחלוטין עד גיל שנה.

 

וחוץ מזה, כל מה שעשוי להיות סכנה לחנק- פיצוחים, חטיפים וכו. אני כן נתתי לבנות שלי אגוזים- לאחר שאני לעסתי אותם קצת בשבילן.. זה מקור נהדר לסידן וחלבון.

​

​

​

​

​

וכאן המקום להוסיף- שכמו בכל דבר,יש להתחיל בהדרגה. בייחוד אם מדובר בקטנטנים. את הטעימות הראשונות יש לתת בכמות של כפית או שתיים בימים הראשונים. לשים לב מה קורה אצל התינוק.

לשים לב לקקי.

 

אם התינוק מתחיל לפתח עצירות- אולי הגזמנו קצת וכדאי לתת מנות קטנות ומרווחות יותר. אם סובל מכאבי בטן- לבדוק- אולי אכל משהו שעלול להיות אלרגני עבורו.

לאט לאט הכמויות יגדלו והמזון המוצק יוכל להחליף כבר הנקה או שתיים ביום- או ארוחות תמ"ל. אפשר להוסיף למוצקים ממרח שקדייה או אבוקדו מעוך, להעשרה בשומנים טובים שנחוצים מאוד להתפתחות המוח של התינוק בגיל הזה.

 

 

 

 

וכמה שאפשר לתת אוכל שאת ראית בעצמך מה הוא מכיל, או מישהו שאת סומכת עליו, עדיף מאוכל מעובד או קנוי. כמה שאפשר אין ספק שכבר היו מקרים שיצאתי באטרף מהבית והצנצנת הקנויה שהייתה לי בארון הצילה אותי מהזנחה פושעת.

בקיצור, התינוק ואת עומדים לפתחה של תקופה חדשה ומרגשת, שיכולה להביא הרבה שמחה וכייף לשגרה שכבר קצת התחלתם להתרגל אליה

אז בלי לחץ, ותזכרו שתמיד אפשר להתייעץ ולשאול.. וגם לסמוך על עצמכן. אתן כבר מכירות את התינוקי שלכן זמן מה, יותר מכל אחד אחר.

בתיאבון!